אוזניות Hifiman Sundara – סקירה

הסקירה הועלת במקור לקבוצת אוזנפיליה בפייסבוק בהסכמתו האדיבה אמיר מנדלוביץ.

נזכירה כי בשבוע שעבר השאלנו מהיבואן הישראלי המייצג את מותג hifiman בישראל, את אוזניות דרגת הכניסה של המותג העונות לשם 400se, זאת כחלק מתהליך מתמשך בו אנו משאילים בכל שבוע את האוזניות הבאות בליין המותג. התחלנו כאמור מדגם הבסיס ואנו נתקדם בצעדים עד שנסיים בספינת הדגל. מטרתנו העיקרית היא ללמוד מה מקבלים במעבר מכל דגם לדגם הבא בליין של מותג זה, מה הם השיפורים המופגנים ככל שישנם כאלו, האם הקפיצה במחיר לדגם הבא מצדיקה את עצמה, וכיצד האוזנייה הנבחנת מתנהגת, לעומת מתחרותיה ממותגים אחרים (וככל שנמצא לנכון לאזכר השוואות שכאלו).

נמליץ לקוראי שורות אלו, לעבור על סקירת הדגם הראשון בסדרה - דגם 400se, כרקע הכנה לקראת הסקירה הנוכחית על ה- sundara וכמבוא לנושא.

פה אני עם הצעצוע בדרכי הביתה מהיבואן:

תזכורת לפרקים הקודמים

להבדיל מסקירות אינטרנט סטנדרטיות בתעשייה, אנחנו נמעט בתמונות, לשמחתנו לא חסרות תמונות לדגם זה ברחבי הרשת וצילום אינו תחום התמחותי. אעדיף להתמקד במהות החשובה והיא סקירתו המקצועית והטכנית של המוצר מבחינת יכולות השמע שלו, אז נקנח בתמונה מסט הבדיקות ומשם נצא לדרך:

האוזניות שקבלנו הן מהתצוגה של היבואן, לשמחתי מדובר בזוג במצב כמעט חדש ואשר ניכר כי לא נעשה בו שימוש כבד.

למותר לציין כי אוזניות מסדרת Sundara שווקו בשתי גרסאות מבחינה עקרונית: הראשונה בשנת 2018 עם פדים מסוג אחד, והשנייה face lift מודל 2020 שסופקה מאותה עת, עם פדים שונים טובים יותר, שעיקר השפעתם היא בכיול של האוזנייה, כך שזה בוצע מוצלח יותר באמצעותן ויש מדידות שמראות זאת.

הגרף הענות של הגרסה הראשונה 2018 בצד ימין, והגרף של גרסת ה- face lift מ- 2020 ואילך בצד שמאל. ניתן להיווכח כי הגרף מאוזן יותר בגרסה המשופרת של החל מ- 2020 ואליך, במיוחד באזור הספקטרום החשוב שבין 1Khz ל- 10Khz שהוא תחום השמע הרגיש לאוזננו:

לשמחתי הגרסה שקבלנו היא עם הפדים המשודרגים של לאחר השינוי מ- 2020 וטוב שכך, גרסה זו מייצגת את מה שנקבל חדש אילו נקנה היום.

האוזניות מגיעות עם כבל סטנדרטי קלאסי שחור, נעים למגע ובלתי מקרופוני - מדובר בשרוול שבתוכו מוליך מופרד ממנו פיסית מכאנית, פטנט ש- hifiman מטמיעים באוזניות מהדור החדש שלהם. זהו כבל שונה מהכבל שמגיע עם סדרה 400 והוא מפואר/איכותי יותר (אם למישהו זה חשוב), אך בשים לב בצד הדברים, השרוול בו המוליך עובר קצת מציק - הוא מונע את גמישות הכבל עת משמר צינוריות tube-ית וצריכים להתרגל.

בעוד שהאוזניות hifiman של פעם זכו להגיע עם כבל בחיבור proprietary מעצבן, שחייב להשיג כבלים חלופיים ייעודיים רק מהם, שמתאימים לסוג המחבר הרע שהיה להם, hifiman של השנים האחרונות )מאז 2016 למיטב זכרוני המהיר(, עשו מעבר נבון לשימוש בכבל תקני בינלאומי -< כיום עם מחברי 3.5 מ"מ סטנדרטיים שמאפשרים בקלות להחליף כבלים אם צריך, או היה והתקלקלו המקוריים, ללא תלות ביצרן עצמו. זו התקדמות מבורכת שמעידה כי היצרן מכבד את הקהילה ומפיק לקחים . יש יצרנים שפועלים בשיטות proprietary כדי לתפוס לקוח שבוי ברגע חולשה שהוא תלוי בהם, במטרה לדחוף לו חלק חלופי שאפשר להשיג רק מהם ובמחיר מופקע. נעים לראות ש- hifiman נמענים מגישה זו ובכך קונים לעצמם אוהדים בקהילת האודיו.

בכתבה של הדגם הראשון בסדרה 400se משבוע שעבר, ערכנו סקירה של שלושת סוגי הקשתות ראש שסדרה 400 הביאה לשוק ברבות השנים, ואנו ממליצים לעבור עליה שוב במטרה לרענן הנושא. בנוסף למגוון הקשתות שראינו בסדרה 400, דגם Sundara שונה, הוא מגיע עם הקשת עדכנית/מודרנית של המותג כאשר מדובר באיטרציה/פרמוטציה לקשת של דגם ה- 400i, שלקחה אותו צעד קדימה, במטרה לעשותו לא רק אמין יותר, full metal construction, אלא גם נוח יותר על הראש. דגם Sundara מרגיש כנוצה "שקופה" שפשוט נעלמת ולא מרגישים אותה. ה- clamp force חלש מאד, בתחילה נתן זה תחושה של חשש, שמה האוזניות תתחלקנה ממקומן, אלא, שמשקלן הנוצתי מבחינת התחושה בשילוב ריפוד הקשת, תורמים להחזקתה של האוזנייה על מקומה ללא בעיה. ניכר כי היצרן למד עם השנים ושכלל גם בצד הנדסת האנוש, במטרה לשפר את אמינות המוצר ואת נוחות השימוש בו. שתי תכונות אלו אל לזלזל בהן: מוצר חלילה שאינו נוח או לא אמין, פוגע בחוויית משתמש ובסטיגמה של המותג. יפה שהיצרן ער לכך ומקפיד לשפר מדי איטרציה גם את אלו.

כך נראית הקשת של Sundara:

האוזניות ניתנות להגדלה או הקטנה לפי מידות המשתמש, באמצעות אותו מנגנון קליקים מפורסם ומוכר ברוב האוזניות של ימנו. ה- cups אינן מאפשרות צידוד על ציר, אלא מטמיעות שיטה שונה -< מתכת בעלת גמישות מסוימת, שמאפשרת בתורה את הנחת ה- cups על ראש המאזין בזווית הנכונה, ותורמות למצב ישיבה רובסטי ונוח. האוזניות בשל העדרו של מפרק צירי כאמור, מרגישות כיציקה מוקשה, אלמנט שמקנה להם תחושה של איכות ועמידות. כמה שפחות חלקים נעים/מתפרקים – כך האמינות המכנית/הנדסית עולה. מהבחינה הזו הקשת והמבנה הפיסי/הנדסי של דגם ה- sundara מהווים התקדמות על פני הקשתות של סדרה 400 .

במעבר ל- engineering, מבחינת מיצוב - אוזניות sundara מהוות את המדרגה הבאה בתור אחרי סדרה 400, אך מה ששונה בהם לעומת סדרה 400 אלו הבדלים לא מעטים כלל, אשר משפיעים על איכות השמע וכפי שנלמד להלן:

1. הדרייבר עצמו של האוזנייה המוכמן בתוך ה- cup הוא בעל מידות )שטח פיסי( גדולים יותר, בקוטר 60 מ"מ לעומת הדרייבר של סדרה 400.

3. גב ה- cup המסורתי הוחלף בגב חדש, מבוסס רשת דלילה, שבתורה מייצרת פחות החזרי מראה אקוסטית לאלמנט הממברנה.

4. פדים מדור חדש נעים יותר למגע ותחושה לעומת הפדים מהדור הקודם, שעברו שפור כדי להיות יותר שקופים מבחינה אקוסטית ופחות מתערבים בצליל (אגב אלו אותם פדים שמגיעים עם דגם ה- susvara).

נעבור על כל אחד מן התכונות הללו ונסביר את השתתפותן ותרומתן לאיכות השמע:

2. החלפת החומר של הממברנה לחומר דק יותר ובהתאם בעל מסה/משקל נמוכים יותר, מסייעים לממברנה לקבל תכונות שינוי תנע משופרת, קרי הממברנה מסוגלת לשנות את מהירות תנועתה ואת כוון תנועתה ביתר קלות, בדומה למכונית קלה לעומת מכונית כבדה. מכונית ספורט רוצים שתהיה קלה יותר בכדי שתוכל להאיץ/לבלום מהר יותר, ולשנות כוון ביתר זריזות. אותו הדין הפיסיקאלי משפיע על הממברנה של הדרייבר – קל יותר מגיב מהר יותר לשינויים. משמעות הדבר היא, שהשדה המגנטי (המנוע) האחראי להנעת הממברנה, משפיע בעוצמה יעילה יותר על תנועתה של הממברנה, אוחז בה טוב יותר, וכתוצאה מכך מאפשר בידה להשיג דיוק גבוה יותר בעקיבה לסיגנל החשמלי. האמור ניכר ומשפיע במיוחד ברובד שינויי כוון, משמע על תדרים גבוהים שבהם המהירות היא האלמנט המכריע. אז הנה לנו הפיצוי שהיצרן שם כנגד הגדלת הדרייבר, וכך מקבל את הטוב שבשני העולמות.

נוספים על המקוריים שמגיעים בהפרש פאזה מה- cup. הפחתה זו תורמת להפחתת אחוז העיוות של הצליל, לחידוד ומיקוד הצליל (בדומה לתמונה שמחדדים בה את הפוקוס), לאפשרות לטפס לתדרים גבוהים יותר באופן נקי, לשפור יחס אות לרעש signal to noise ratio = SNR, ובעטיו לשפור הפרטים הקטנים שניתן לאבחנם על רקע רצפת הרעש המופחתת. בנוסף מושג שפור באפקט התלת מימדיות, משום שהקטנת היקף גלי הקול החוזרים בהפרש מופע, אלו כאמור שמתנגשים עם הגלים המקוריים, מאפשרת לרכיב במוחנו שאחראי לניתוח מיקומו של צליל במרחב, לקבל יותר מידע ספקטראלי נקי ללא הפרעות תזמון phase shift distortion. ואלו חשובים ליצירת בנייה תלת-ממדית ברכיב השמע במוחנו.

4. הפדים החדשים בשל היותם שקופים יותר אקוסטית, מסייעים להתערבות מופחתת באינטונציה של האוזניה, ועימה שפור עקומת ההיענות והלינאריות שלה, וכפי שעולה מהמדידות שראינו בין דגם 2018 לדגם 2020.

עכשיו נעבור למתודולוגיה, הכיצד אנו מבצעים את המבחן וקובעים, האם המוצר נשמע טוב או לא. וכאן אנו די חוזרים על פרק שהוסבר כבר בסקירה של הדגם הקודם 400se , עם שינוי קל שמתאים לדגם אוזניות הנוכחי.

להבדיל מסקירות המוניות כמקובל בתחום, אנחנו עובדים אחרת, מנסים להכניס כמה שיותר ידע מקצועי/הנדסי בתחום, כמה שיותר הבנה ברובד הפיסיקאלי וההנדסי כהרחבה משלימה, וחשוב לא פחות, עם ליווי מקצועי של מוסיקאי מדופלם מהשורה הראשונה שיש להשיג בארץ. כלי אס בשרוול, כזה שלסוקרים אין כמותו זמין תחת היד. זה היתרון היחסי שלנו והוא הכל בזכות המוח היהודי.

אחד מסגל חבריי הקרובים ביותר הוא מאסטרו במוסיקה, מלווה מוסיקאלי של זמרות אופרה, פסנתרן, מקליט מוסיקה באולפנים, ומופיע עם מוסיקאים מובילים בארץ, בין היתר עם סולני התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בחור אינטיליגנטי מאד ממוצא רוסי, בן 62 כיום, ומצוי במוסיקה מילדותו ועד עצם היום הזה כקריירה.

כחובבי אודיו ומוסיקה רגילים שכמותנו, זה הכל טוב ויפה, אבל לנו אין אוזן (סנסור) שמחובר למרכיב אנליזה (מוח) שצבר מומחיות במשך 50 שנות קריירה בהאזנה מוסיקאלית מקצועית כקריירה, ואין לנו בהכרח כושר ניתוח הממצאים שהאוזן שלו שומעת. הוא יהיה אחד הפידבקים שילוו אותנו בבדיקות ובסקירות של האוזניות. הוא מלווה אותי שנים ומסייע בידי לבחור ציוד. זהו ערך מוסף כאמור שלרוב הסוקרים ברשת אין, ולנו פה בארצנו הקטנטונת יש.

עוד הערה היא טעות טיפוסית של התחום הזה ברשת, אי הבנה שבאמצעות EQ אפשר לשנות לא מעט (אם צריך – בהמשך נדבר על זה) והאינטונציה משתנה מקצה לקצה. שכן אוזן האדם תופסת מרחב תלת מימדי או ראליזם של סאונד, על בסיס איזון ספקטראלי בין התדרים שהיא סופגת והפרש המופע של הגלים הפוקד את האוזניים בסדר הנכון, לכן לנסות ולנתח כל מני דברים מבלי הבנה שורשית הכיצד אלו מתפקדים, משולה לבזבוז זמן. לפיכך אנו אנשים המתיימרים לעבוד באופן מקצועי ותחת ליווי מקצועי, נשים את האינטונציה הדיפולטית שעימה האוזנייה מגיעה בצד - במידה והיא לא אופטימאלית, כי אז היא אינה מעניינת אותנו, האינטונציה המקורית של אוזניות ברוב המקרים, לוקה בשגיאות וחסרונות, שנובעים בלית ברירה, ממגבלות הנדסיות פיסקליות ברובד המכאני הנדסי של החומר והדרייבר ממנו הן מיוצרות. כשמבינים את הביזנס הזה, מובן מדוע ישנה חובה לבצע בדיקת אינטונציה מקדימה, ובהתאם לצורך ביצוע קליברציה, זאת לפני שמתחילים להשתמש בה. רק כאשר האוזניה מנגנת באינטונציה תקינה, העונה לתנאי שחזור אקוסטי תקין, משמע רסטורציה התואמת מציאות מוקלטת, רק אז אפשר לתת רשמים הכיצד האוזנייה מתנהגת. בלי אלו הסוקר מתייחס לדברים לא רלוונטיים.

עוד נקודה שרבים מאיתנו שאינם מוסיקאים בקריירה ההשכלתית, אינם מודעים לה, זה שאי אפשר לשחזר מדויק משהו, שאין לו קיום במרחב הראלי. קרי, למוסיקה סינטטית אין מקור רפרנס להתייחס אליו, או למוסיקה שמבושלת 90% באולפן – שזו רוב המוסיקה המודרנית והטרנדית ששומעים, אין לה מקור אקוסטי טבעי, ולכן אין רפרנס התייחסותי לדעת מה זה מקור. למעשה, רק להקלטה של כלי אקוסטי במרחב הממשי, ללא שום עיבוד או אפקט שמוסף עליו, יש משמעות של קיום בעולם הראלי, ורק היא יכולה לשמש בידנו כאבן בוחן השוואתי להתייחסות – האם מה שאנו משחזרים, אכן נאמן למקור או לא. אם למשל ניקח כלי נגינה כמו פסנתר, הוא כלי שנחשב למאד קשה לשחזור במערכות שמע בצורה מדויקת ונאמנה, בשל המורכבות ההרמונית של הצלילים שהוא מפיק, וכל סטייה קלה מהדיוק המקורי, קלים לאבחנה. לכן פסנתר יכול לשמש לנו ככלי לבחינת יכולת רסטורציה של מקור. ואין טוב מפסנתרן שיודע בדיוק איך הכלי נשמע, והאם השחזור תקין או לא.

כבר נעשה מובן לקורא הנבון, שהיכולת לדעת האם השחזור מדויק, יכול להתבצע רק עם הקלטות של מוסיקה אקוסטית, להלן מוסיקה קלסית. רק זו עדיין מנוגנת על ידי כלים אקוסטיים ללא התערבות של חשמל או עבוד מוסף להם, רק להם יש חתימת צליל במרחב האמיתי, שניתן לשחזרו ולהתייחס אליו כרפרנס.

נסו לשחזר גיטרה חשמלית עם דיסטורשן, זה לא מעשי, כי אין לנו מושג מה היה המקור. אין בעצם מקור. זה סינטטיקה של צליל שמקורו בכלי אלקטרוני. אפשר לשחזר אותו בכל צורה שנרצה, העיקר שנאהב את התוצאה, אך לעולם אין לה מקוריות ולכן אין רפרנס התייחסותי. אותו הדבר מוסיקה synt שנמצאת בכל ההקלטות המודרניות ביו טיוב. לאחר ההקדמה הזו, הכיצד לדעת האם מוצר משחזר במדויק את המקור, נצא לדרך, כי hi fidelity משמעו דיוק וזהות מקסימאליים. זו ההגדרה של המונח הזה. מי שמוותר על hi fidelity מחפש משהו אחר, הוא מחפש צבע שאינו זהה למקור. זה אינו תחום מקצועי כבר ולכן אנו קטנים מלהתעסק בו, הוא פשוט לא מעניין אותנו. אנחנו אנשי hi fidelity ושופטים ובוחנים את התחום בהתאם להגדרות התחום.

ובחזרה לסקירה: בעשור האחרון עלתה על פני השטח גישה מקצועית, שלוקחת את האוזניות, מודדת אותן, דוגמת את עקום ההיענות שלהן, בונה את הפרופיל, ולאחר מכן מבצעת השוואה רפרנסיאלית לעקומות מוכרות/מוסכמות, אחת מהם היא עקומת Harman, שאגב גם היא עברה איטרציות לאורך השנים. עקומה זו מקובלת כנקודת המוצא שלנו בכיול אוזניה, רק כנקודת מוצא ראשונית, ולאחר מכן ביצוע fine tune נוסף פרטני, על ידי מבחן האזנה קריטי. שוב, רצוי עם המאסטרו כשהוא מאזין ומסייע בידנו לתקן את התגובה בכל האוקטבות אחת אחרי השנייה, עד להגעה לאיזון טונאלי תקינים מהבחינה המוסיקלית המקובלת. כלומר שעקום ההיענות המכויל תואם במדויק את מה ששומעים באולם הקונצרטים. שחזור אחד לאחד. רק אז מתחילים לבצע את מבחני ההאזנה, במטרה להבין, עד כמה האוזנייה מסוגלת לתת לנו את השחזור הראלי-אידאלי, ועד כמה היא סוטה ממנו. עד כמה היא מעוותת או קורסת בתחומים מסוימים, עד כמה היא מדייקת ומסוגלת לתת לנו רוחב פס וטווח דינאמי אפקטיביים.

כדי למדוד את האוזנייה לשמחתנו יש גוף תקני מקצועי (באוסטריה) שמנוהל על ידי מהנדס אקוסטיקה בתעשיית המוסיקה והאודיו, זה משמש כיועץ פיתוח מוצרים לחברות העוסקות בתחום האודיו והמוסיקה. הוא דוגם את רובן של האוזניות הפופולריות בשוק, או דוגם בנפרד דגמים ששולחים אליו מרחבי העולם לצרכי מדידה תקנית.

מדידותיו לדגם הנדון Sundara מגרסת הפדים של לאחר ה- face lift של 2020, מראות לנו את הממצאים הבאים עם super imposition - על רקע הסטייה מעקום Harman כרפרנס השוואתי:

x

נוכל להיווכח באופן מעניין ודי חריג בתחום שלנו, שהאוזנייה הנבחנת מצליחה להשיג עקום היענות שכמעט ומתלכד עם עקום הרפרנס ההשוואתי לצרכי כיול, הקו הכתום די צמוד לקו הירוק. הסטיות ב- DB המתוארות בקו האדום לעומת קו הייחוס המקווקו, מצביעות על סטיות קלות בלבד. כל אלו מעידים כי היצרן בוודאות, עבד קשה בדגם הזה על מנת לכייל אותו עד כמה שניתן ברובד הפסיב (אתגר לא פשוט אגב), ולהביאו לנקודת מוצא השואפת לראויה כבר מהקופסא. בבדיקת sanity זריזה קל היה בידנו להבחין, שאכן כך, ולא ניכרים חסרונות מהותיים בכיול הדיפולטיבי. משכך החלטנו לבחון את האוזנייה הזו הפעם ובאופן חריג משהו, מבלי לשנות ולבצע לה EQ בכלל.

אפשר אם רוצים לעשות תיקונים קלים כן, הכי רלוונטי יהיה כנראה הגברת ההיענות באוקטבה ראשונה (וקצת בשנייה), ואולי תגבור קל באזור 1.5-4khz , אך במבחן האוזן תחת ניצוחו של המאסטרו - שמה שקובעת היא האוזן המיומנת שלו, ותחת המוסיקה הקלאסית שמשמשת אותנו לבדיקות, במשחקי ניסוי וטעיה, ראינו שאין הכרח שכזה ואינטונציה הייתה טובה למדי as is, וכך יצאנו לדרך.

**צריכים להבין שבנושא זה אין תחליף לניסיון מצטבר ואוזן מיומנת כסנסור, שהם כלי הכרחי לקבלת תוצאה איכותית שמרשימה בהרמוניה המוסיקאלית שלה ובאינטונציה הנכונה.

לאחר השלמת בדיקות הקליברציה דלעיל וביצוע מבחני האזנה באמצעות שימוש ביצירות מגוונות, החל בקונצרט לפסנתר 21שלמוצרט,בביצוע של YeolEumSon,בתחרותTchaikovskyCompetition-PianoRoundII,PhaseII2011,כמו גם שימוש בדגימות הקלטה מפסי הקול מהסרטים Lord of the rings , demolition man... כולם באיכות מקור (אורקסטרה קלאסית כמובן בהקלטת רפרנס מארה"ב של אולפני הסרטים), כמה יצירות של באך, וקינחנו גם בהקלטות העילית האקוסטיותשלPostmodernJukebox,מאת ScottBradlee,

לשמחתנו וממש שלא להפתעתנו, הצלחנו להתרשם מהאוזניות הללו מאד. צריכים להסביר זאת: האוזנייה מספקת דיוק טונאלי טוב, מבלי לאבד פוקוס או לקרוס. ככלל כשלא מבצעים שום EQ לאוזניה, ולא מרחיקים אותה מעקום ההיענות הטבעי שלה, הסיכוי לחבל בצליל הטבעי או לעוותו מתאיין. אך היה והיינו צריכים לכייל נציין למען הפרוטוקול, כי זהו אחד מהיתרונות ההנדסיים של טכנולוגיית planar magnetic , היא מאד גמישה לעיצוב ושינוי הצליל, כך שלמרות הוספת או הפחתת ערכים מעקום המוצא, הן לא נכנסות לעוות בשל כך. משהו שאוזניות רבות, במיוחד מבוססות דרייבר דינאמי, לא תמיד מסוגלות לספוג בשל חולשות הנדסיות אינהרנטיות לטכנולוגיה. לשמחתנו לא היינו צריכים אפילו לשנות מאומה ולכן האמור הוזכר כהערה מן הצד.

האיזון הטונאלי של האוזניה משמר את המאפיינים המרחביים והספקטרליים של האווירה המוסיקלית כמצופה מאולם קונצרטים, להלן שחזור מקור מדויק ראלי, וגם רמת האוויר (היכולת לטפס בגבוהים ברמת ניקיון רהוטה) הייתה מרשימה.

בהשוואה לרמת הביצוע של סדרה 400 מבית hifiman, ה- sundara מספקת רוחב פס רחב יותר, היא יורדת נמוך יותר, ומטפסת גבוה יותר, היא נותנת את אותו אויר קריטי למעלה על מנת לקבל את ההרמוניות העוקבות של הצלילים , אווירת spectral acoustics envelope מציאותית יותר. מהנתונים הטכניים ניתן להבחין בכך: בעוד שסדרה 400 מדברת על רוחב פס של 20hz-20Khz (טווח הענות אפקטיבי), או 20hz-35khz (תלוי באיזה דגם 400 מדובר), לעומתם ה- sundara מגיבה בטווח של 6hz-65Khz טווח הענות אפקטיבי (באותה הנחתה השוואתית לנתונים של סדרה 400). הספסיפיקציות ההשוואתיות (באותו קנה מידה), רחבות ב- sundara יותר, ורוחב הפס המשופר מורגש ובר אבחנה בקלות.

במקביל ה- sundara מספקת טווח דינאמי טוב יותר באבחנה באוזן, בהתבסס על דרייבר גדול יותר בשטחו, שמאפשר אמפליטודה ארוכה יותר של משרעת התנועה, בשילוב ממברנה קלה יותר שמגיבה מהר יותר לשינויי כוון ומהירות. התכונה מורגשת בשני היבטים, תדרים נמוכים (אוקטבות ראשונות – באסים) שהם פנצ'יים יותר, ותדרים גבוהים שהם נטולי עוות שמקנים צליל מציאותי יותר ופחות מאולץ. אפשר לומר, טבעי יותר ומדויק יותר.

ניתן לשים לב לרצפת רעש נמוכה יותר המושגת ב- sundara, קיר שחור של דממה, מה שמושג בזכות רפלקציות מופחתות מה- cup, שבתורם מסייעים לכושר אבחנה ברור יותר בפרטים הקטנים, אלו שממוסכים יותר (באופן יחסי כמובן) במוצרים מתחרים או נמוכים ממנה. ב- sundara בזכות תכנון cup חדשני ומתקדם יותר (רשת דלילה וחומר אנטי רפלקטיבי), הביאו את ההחזרים הללו למזעריים. האמור תורם גם לתפיסה תלת מימדית משופרת ולאבחנה במיקרו ניואנסים. SNR הוא אחד המרכיבים שקל לשים לב אליו ותרומתו לאיכות השמע חשובה.

אחת התכונות שנרצה לסכם בה על מנת להעביר את החוויה שלנו לקוראים, היא של צליל נטול קולורצייה, צליל ראליסטי. דהיינו, מושגת רפרודוקציה שקופה. זו אחת התכונות שבדר"כ מעידות ומרמזות לנו, על עליה ושיפור באיכות השחזור האקוסטי. בתחילה כשמאזינים ל- sundara לוקח לאוזן הטריה (המתרגלת) כמה רגעים עד שהיא תופסת מה קורה, בהשוואה יחסית לציוד נחות שממנו באים. בהשוואת A/B לאוזניות נחותות יותר מבינים/מפנימים מה קורה פה, כפטיש לראש האומר לנו ah ha: הצליל יותר אמיתי, ופחות קולורטיבי. *אגב תכונות מדד מקבילות גם לבדיקה של מגברים. השגת שקיפות היא תכונה שאיננה פשוטה לביצוע, לצערנו רבים המוצרים חוטאים בה, שכן קשה הנדסית וטכנולוגית לשחזר בלי לבצע סטיות מהסיגנל, במיוחד ברובד המכאני-הנדסי של הדרייבר והממברנה, שם זו נקודת החולשה והחוליה הכי קשה לטיפול בכל שרשרת ההפקה של הצליל. השקיפות והעדר הצביעה בתורם מספקים לנו המאזינים, יותר מאינפורמציית השמע והרזולוציה האקוסטית שיש בהקלטה, מצליחים להוציא יותר מידע שמיעה אל פני השטח. בשעה שצביעה (עוות) יודעת להרוס ולטשטש, כי צביעה מוסיפה מידע שמקורו אינו חלק מן ההקלטה. הצביעה מפחיתה מידע אקוסטי שיש בסיגנל וממסכת אותו. בבואנו לשפוט את sundara בהיבט זה, זו התגלתה כמוצר שקוף ונטול קולורציה. זהו הישג מרשים לזכותה ולכן ראינו לנכון לציינו בפסקה מופרדת.

בדומה למה שכבר נוכחנו לראות בדגם הקודם שסקרנו 400se, הסצנה המוסיקאלית היא כזו, שאין דברים שמתעלים מעל אחרים ומפריעים לקוהרנטיות והזרימה הכוללת, הכל נמצא בבלאנס, ומבחינה זו אין שום דבר שהורס את התוצאה הכוללת או חלילה פוגע בחוויה, אלמנט שסובלים ממנו לא מעט מוצרים פחות מקצועיים בתעשייה. יפה לראות שעצם הבאת יותר פירוט ומידע מההקלטה באמצעות ה- sundara, לא הצליח לחבל בהרמוניה הכוללת, והתכונה הטובה הזו שהושגה כבר בדגם 400se נשמרת גם בדגם הנוכחי. לא דבר ברור מאליו, שכן לפעמים הוספת עוד פרטים בתמונת הצליל עשויה לחבל במאזן, והשכילו hifiman למנוע בעייתיות בהיבט הזה.

בסקירה הקודמת למדנו שיש מוצר מצוין – דגם 400se שנותן פתרון אפקטיבי בתקציב נוח = רק 150$, ויתאים לרוב הלקוחות לאור מחירו המונגש. למי שיש עניין/רצון לעלות לקטגוריה הבאה, ב- 350$ יקבל את השיפורים הבאים: שיפורים מכאניים בשלדת האוזניות (חומר וביצוע), כגון נוחות המוצר (שמתבטאת בקשת), איכות הכבל שמסופק, איכותו/אמינותו של המוצר (מבנה והרכב הנדסי/מכאני) באריזה יותר מהודרת שכוללת ריבוד מבד (למי שמעניין). במקביל לשיפורים הללו דגם sundara עולה כיתה ברובד איכות השמע, כפי שתארנו לעומק בפרק ה- engineering ומביא את הלקוח לקטגוריה הבאה בהיבט זה.

חובה לציין דבר מהותי שאל לנו להתעלם ממנו: ציודי אוזניות ברמות האיכותיות של התחום, במיוחד בימנו, מחייבים שימוש בציוד חשמלי מניעה איכותי וחזק, על מנת לחלץ מהם את הפוטנציאל הגלום. מי שינסה להניע אוזניות כאלו עם ציוד אלקטרוני פשוט ועממי, או חלילה גרוע כמו סמרטפון, זורק לפח את כל היכולות המרשימות שהאוזנייה מסוגלת לחלץ מהסיגנל וחבל. על מנת להבטיח שליטה מלאה בדרייבר, לאפשר יכולת להרים את עקום התגובה באמצעות כיול באם מבצעים שכזה והשגתו ללא clipping, על מנת למנוע קמפרוס הסאונד או עוות דיסטורשן )בגלל מגבר לא ראוי(, ועל מנת למנוע שינויי אינטונציה (יציאה מלינאריות) בשל התנגדות כבדה מדי של האוזניה (להלן הנגד במעגל החשמלי) על המגבר (להלן מקור הכח במעגל החשמלי), יש לדאוג לשדך מגבר אוזניות ייעודי טוב. במקרה של הדגם הזה ולמיטב ניסיוני בנושא, מינימום 500 מיליוואט בהתבסס על נצילות db/w/94. אבל האוזנייה הזו כל כך טובה, שהייתי ממליץ להשתמש במגבר -THX AAA certified 888 או שווה ערך, על מנת להבין למה באמת היא מסוגלת. לשמחתנו מחירם של מגברים אלו ירד משמעותית בשנתיים האחרונות, כך שאפשר להשיג כזה או דומה לו כבר באזור חיוג של 200$ בלבד (לא כולל עלות DAC בנפרד).

נקודות חולשה: א. האוזנייה מחייבת שימוש במגבר אוזניות איכותי, אחרת לא מנצלים את הפוטנציאל שלה.

ב. הכבל המסופק עם האוזנייה עשוי להיות קצר מדי לחלק מהמשתמשים, שאצלם נקודת החבור למגבר רחוקה יותר, מקרים שכאלו יצריכו הצטיידות בכבל אוזניה צד ג' ארוך יותר.

נקודות חוזקה:

1. האוזנייה מגיע מכוילת טוב as is מהיצרן (מקרה נדיר בתחום) מה שמסייע לצרכנים שלא רוצים להתעסק עם זה, את החופש לעבוד עימה כמו שהיא מהיצרן.

2. מי שירצה לקבל אינטונציה שונה באמצעות כיול, ובדקנו זאת בניסויים המקדימים שערכנו, היא מתמסרת ליד המכייל ללא כל בעיה או קושי, ומאפשרת הגעה לאיזון טונאלי אחר בלי שום מגבלה שראינו או חווינו וזו תכונה אינהרנטית לארכיטקטורת planar magnetic.

3. רמת עוותים סופר נמוכה, אחת הנמוכות בתחום, שאינה מפתיע, זוהי תכונה אינהרנטית של טכנולוגיית planar magnetic ובמקרה של דגם זה, מדובר כבר על הדור המתקדם והעדכני יותר של הדרייבר המכונה דור 2.0.

4. רוחב פס מרשים, משמעותו ירידה אפקטיבית באוקטבה הראשונה, לצד עליה מצוינת עם מתן אינפורמציית אויר עשירה באוקטבות הגבוהות. כושר דינאמי גם בזכות ממברנה מהונדסת למתן תעדוף לתכונה זו.

5. רפלקציות מאד נמוכות מה- cup בזכות תכנון מודרני אפקטיבי, שמסייעות לרמת עוות, ניקיון, אבחנה בפרטי שמע עדינים, ושחזור תלת מימדיות של ההקלטה, או בקיצור SNR.

אוזניה זו אמנם מתויגת כמוצר mid level של היצרן hifiman, אשר מנסה לתת פייט רציני בקטגוריית המחיר שלו וגם מעליו, אך לטעמנו היא מעבר לכך. זוהי אוזניה שלמיטב שיפוטנו וניסיוננו הצנועים, נותנת לא אחת שעור למוצרים יקרים ממנה בתחום, כאלו שלא עברו בדומה לה, פיתוח מדעי טכני ברמה מקבילה. מוצרים שכאלו היא מעמידה אותם על מקומם. מראה להם מה אפשר לעשות בטכנולוגיה של 2021 בתקציב סביר ונגיש.

למותר לציין שתכונתו של המותג hifiman מאז ומתמיד היתה, כשחקן קטן וחצוף המנסה להוריד גדולים מהפודיום ולזכות בנתח שוק על חשבונם, שהוא פועל באסטרטגיה של מתן התמורה הגבוהה ביותר לכסף שהוא מסוגל לה, לכן לא מפתיע אותנו שגם דגם Sundara ממשיך את אותה מגמה של דגם 400se ואינו סוטה ממנה. אנו סבורים במלוא הזהירות והצניעות המתחייבים כמובן, שככל שאנו מכירים את התחום, לא יתאפשר בידנו למצוא אוזניה אחרת regardless of brand or technology type, שתצליח לנצחו במחיר כזה. יהיו אולי קרובות, אך לא טובות יותר ממנה ב- 350$. שזו המסקנה הפרטית הכי חשובה בנושא. איך היא ביחס למחיר והאם כדאית לרכישה, והתשובה לדעתנו היא ש- ועוד איך.

יצוין כי כחלק מהליך הסקירה והמחקר אודות האוזניה, שבוצע לפני ותוך כדי הסקירה הנוכחית, לא הפליא אותנו, שממצאינו מתיישבים עם שלל הסקירות הרבות שאוזניה זו קיבלה ברחבי האינטרנט (מדובר בדגם מאד מסוקר). ברובן המכריע של הסקירות, זו זכתה להמלצה דומה לשלנו וכעדיפה במחירה על פני התחרות. גיגול מהיר ברשת וצפיות ביו טיוב יעלו החומרים ואנו ממליצים לחברים לעבור עליהם בנוסף, לטובת השלמת התמונה וקבלת מגוון דעות מגורמים נוספים.

לאודיופיל שמחפש להתקדם לרמה הרצינית יותר של איכות השמע בתחום האוזניות, קטגוריית הביניים מבחינה תקציבית, ה- sundara מהווה אמצעי ראוי ומזמין לסגנון ש- hifiman יודעים להביא, וחשיפה לטכנולוגיית דור 2.0 planar magnetic מחברת hifiman , טכנולוגיה בה היצרן מתמחה ועליה הוא מתבסס.

סכום הסקירה בשורה אחת: מוצר מומלץ )מאד( שמחייב מגבר ייעודי חזק ואיכותי. שבלעדי המגבר, חבל על הזמן. זה לזרוק את היכולת של האוזנייה הזו לפח. מחירה של האוזנייה בישראל, מחיר לצרכן כולל מע"מ, הוא 1550 ₪ .

הציוד נבדק והופעל באמצעות DAC ממותג Topping דגם E30, פילטר מס' 1 מבין ששת האפשרויות sharp roll off filter. הונע על ידי מגבר הספק S.M.S.L SP200 בתקן 888-THX AAA הנחשב כרפרנס בתעשייה. הספקו 6 וואט לערוץ ב- 16 אוהם, או 3 וואט ב- 32 אוהם. שני הציודים הללו גם יחד מחזיקים יחס אות לרעש SNR של מעל 115DB , הנחשבים מעל לכושר האבחנה האנושי, ומשכך הם שקופים לחלוטין לאוזנו של בן אנוש, ומבטיחים לנו שמה ששומעים - זה את האוזנייה ולא את הציוד האלקטרוני. *למען הפרוטוקול (עבור מי שזה מעניין אותו), נציין שה- DAC מחובר למגבר באמצעות interconnect של WBC (כבל Canare יפני ומחברי Neutrik) המבטיחים בידנו שהכבל בעל ערכי התנגדות וקיבול אפסיים (קרי שקופים מבחינת שמע).

מה הלאה: בשבוע הבא אנחנו בלי נדר, נשאיל את הדגם הבא בליין היצרן, את ה- ananda, וננסה לראות בתג מחיר 700$, מה היצרן hifiman מסוגל להביא לנו, מה הוא מסוגל לשפר לנו לעומת דגם זה ונשכילה ביחד . **האקזמלפר sundara הושאל באדיבות היבואן ירון צור ותודה לו מצד הקהילה. שמחנו להיעזר בו.

מי שמעוניין להתרשם בעצמו ו/או להזמין, אתר היבואן הוא:

https://www.bambit.co.il/collections/headphones