סקירת עומק על אוזניות HiFiMAN HE400se

 הסקירה הועלת במקור לקבוצת אוזנפיליה בפייסבוק בהסכמתו האדיבה אמיר מנדלוביץ.

כותב שורות אלו בן 46 ומצוי בתחום תחביב המוסיקה והאודיו למעלה מ- 30 שנה, מאזור גיל העשרה שלו, בעברו רקע מגוון של מערכות אודיו קולנוע ביתי מגברים ואוזניות. בתחום האוזניות פרטנית, בעל ניסיון וידע מעמיקים במותג hifiman ובטכנולוגיה שמותג זה מטמיע, אשר ממנו יש לו 3 דגמים באוסף הפרטי. השכלתו של הכותב ומקצועו בחיים, היא מתמטיקה ומדעי המחשב והוא מועסק בענף ה- IT.

כיצד נולדה הסקירה

כותב שורות אלו כמו כל חובב נלהב, מחזיק במעגל הקרוב אליו חברים שותפים לתחביב, שמעת לעת נפגשים הם יחדיו להדגמות ומפגשי האזנה, האחד בביתו של השני. הכל במטרה ליהנות יחדיו מתחביבם המשותף, במטרה ללמוד ולצבור ניסיון זה מעמיתו. לאחרונה נוצרה סיטואציה בה שניים מבין חבריי ביקשוני, להתעניין באוזניות של

hifiman , זאת לאחר שקבלו טעימה שלהן אצלי, וכך למעשה מתחיל הספור שלפנינו.

ביררתי וגיליתי לשמחתי והאמת שדי להפתעתי, כי יש למותג אוזניות זה נציגות רשמית בישראל. אלמנט שמקל בתורו עלי ועל חבריי, לגשת לנציגות הישראלית ולשמוע בעזרתו מדגם רחב של אוזניות המותג, הכל במטרה לסייע לחברים לבחור מה לקנות, ואולי גם בשביל עצמי כ- collector בתחום.

מפה לשם לאחר שיצרתי קשר עם היבואן הישראלי (ירון צור) שבעצמו חובב אודיו לא קטן בשנות ה- 50 לחייו, שזה מה שהביא אותו לתחום היבוא של המוצרים, נוצרה ביננו במהירות כימיה, כשני ילדים שנכנסו אקראית לחנות ממתקים, ושניהם עטים אחר הממתק האחרון שהגיע למדף.

כך משיחה שמטרתה הייתה במקור לתאם מועד למבחן שמע של כמה אוזניות המותג אצלו - אני עם חבריי, כדי לבחור מה לרכוש להם, האירוע נהפך ל... שבאדיבות היבואן אני משאיל ממנו אוזניה אחת כל פעם אלי הביתה, ומבצע לה מבחן מעמיק ומסודר בתנאים שלי, תחת הסט אפ הפרטי והמכויל שאצלי, ותחת תנאי סביבה כאלו, שבאמת מאפשרים בידי להתרשם מהמוצר כפי שצריך. שהרי אין מה להשוות – בין התרשמות מעמיקה בבית שלנו לאורך זמן, אל מול התרשמות חטופה בחנות אצל היבואן. בטח לא בתחום כשלנו וברמת מקצועיות וניסיון, שבה אנו החובבים הכבדים נמצאים.

אם כך אז החלטתי בנקיטת גישה מהקל את הכבד: אשאיל ממנו תחילה את אוזניות המותג מהדגם דרגת כניסה, ועד לדגמים היותר מפוארים ומפורסמים שלהם בהמשך. ויש למה לצפות, כי הוא מביא את כל הדגמים עד לדגם הדגל שלהם susvara בתג מחיר 6000$. כאמור דגם הכניסה כיום הוא he 400se ולכן עליו נבצע את הסקירה הנוכחית.

רקע הכותב

לצערו של היבואן, בעת פגישתנו, זה לא הספיק להביא אלי להשאלה זוג אוזניות פתוח מהתצוגה שלו, ומשכך ניגש למלאי מהמחסן וצייד אותנו בזוג חדש לגמרי, זה הזוג שעליו בוצעה הסקירה. הנה אני פה מצלם בדרכי הביתה ממנו עם הקופסא האטומה על ברכיי במכונית (משמאלי נוהג חברי היקר אלי, שהקים את הקבוצה שלנו) הוא קפץ באותה הזדמנות להכיר את היבואן ביחד עימי. ניצלתי את אלי כנהג למשימה:

להבדיל מסקירות אינטרנט סטנדרטיות בתעשייה, שעושות לאוזניות סט צילומים מכל מני זוויות עם תאורה מקצועית ומצלמת SLR, אנחנו פה נוותר על הטקס הזה משני טעמים: הראשון הוא שאין לי כח וזמן להתעסק בזוטות הללו של צילום, זה אינו תחום התמחותי. הנני מעדיף לרכז את הזמן העומד לרשותי לטובת כתיבת הסקירה עבורכם הקהילה, במהות החשובה, ולא בעטיפה. שנית, האוזניות הללו נמצאות ברשת ברבבות תמונות וסקירות למכביר, אין ספק שקוראי שורות אלו בקלות יכולים לגגל ולהבין איך המוצר נראה. אז ברשותכם זו תהיה התמונה היחידה לצרכי העברת האווירה של המאורע הנדון, ומכאן ניצלולה לדברים היותר חשובים.

האוזניות מגיעות באריזה כפולה, קרי שאחרי שמקלפים את האריזה החומה שרואים בתמונה, בתוכה יש אריזת retail נוספת של האוזניות עצמן. מטרת הקופסא החומה היא להוות הגנה חיצונית נוספת, להבטחת הגעתה של האריזה הרשמית היפה הפנימית, אל הלקוח, כשהיא שלמה וללא רבב. שיטת double boxing זו מקובלת בתעשייה והיא נולדה כלקח של היצרניות, בשל התעמרות טיפוסית של חברות המשלוחים עת השמדתן האקראית של חבילות בדרך ללקוחות fedex, DHL וכדומה...

האצווה של האוזניות שקבלנו היא מאד טרייה, מתאריך יצור 31.7.2021 , משמע שנשלחה ליבואן הישראלי סביבות אוגוסט/ספטמבר להערכתי הזהירה. יש בה הפתעה לטובה שמיד נסבירה: כל הרשת געשה והתלוננה על הכבל המקורי שמגיע ספציפית עם הדגם 400se, כבל לא מוצלח וקשיח )נחושת מצופה כסף( שאינו גמיש ומקשה תפעולית על המשתמש בצורה ממשית. כל הרשת דברה על כך שזה הדבר הראשון שצריך לזרוק הצידה, ולהצטייד בכבל צד שלישי חלופי בכדי להימנע מתחלואיו של הכבל המקורי.

Hifiman עושה הרושם הקשיבה, לקחה את הפידבק קרוב ללב, ומה שעשתה, זה שבאצוות הבאות כמו זו הטריה שהגיע לידנו, זנחה את אותו כבל מושמץ והחזירה עטרה ליושנה – שמה בחבילה של אוזניה זו את אותו הכבל המסורתי שלהם, זה אשר מסופק עם אוזניות סדרה 400, זה שמגיע עם דגם 4xx. כבל גמיש, נעים, פרקטי ,

לעניין, מגומר בגומי שחור לא מיקרופוני, שנעים למגע כשזה מתחכך לנו על הגוף עת משתרך לו כלפי מטה מהראש עד לנקודת החיבור עם המגבר. אני שמח לראות שהיצרן לא יושב סנוב במגדל השן שלו, בחושבו שהוא יחנך את הצרכנים. אלא ההפך, מקשיב לסוקרים ולקהילה, ואם אלו התלוננו על הכבל שיצא לא מוצלח באצוות הראשונות, אז הם מתקנים ומספקים את הכבל הכן מוצלח שהיה לפניו, זה שעליו יש פידבק חיובי ומי כמוני יודע, יש לי שניים כאלו באוזניות שבאוסף הפרטי ואני להעיד שהכבל פרפקט. עוד דוגמא לקשב של היצרן, היא שבעוד שהאוזניות hifiman של פעם זכו להגיע עם כבל בחיבורproprietary מעצבן, שחייב להשיג כבלים חלופיים ייעודיים מהם, שמתאימים לסוג המחבר הנוראי שהיה להם, hifiman של השנים האחרונות )מאז 2016 למיטב זכרוני המהיר(, עשו מעבר נבון לשמוש בכבל תקני בינלאומי. כיום עם מחברי 3.5 מ"מ סטנדרטיים שמאפשרים בקלות להחליף כבלים אם צריך, או התקלקלו המקוריים, ללא תלות ביצרן עצמו. זו התקדמות מבורכת ששוב, מעידה שהיצרן מתקדם ולומד מהקהילה.

ל- hifiman ישנם בעקרון, 3 סוגי קשתות המוטמעות בסדרה 400: הקשת כדוגמת זו שיש ב- 400i המקורי, הקשת הקלאסית שלהם טרום 2015, שהוחזרה לשמוש מחדש ב- 4xx, והקשת החדשה שלהם שנכנסה לשמוש בשנה האחרונה, היא שמסופקת עם הליין העדכני שלהם ועימה מגיע 400se הנדון.

זו הקשת של – 400i:

זו הקשת של 4xx:

וזו הקשת המודרנית שלהם עמה מגיעים דגמי 400 בימנו, בכללן הדגם 400se:

ברשותי כל שלושת הקשתות, ומבחינת נוחות הם מדורגים, כך שההכי נוחה היא זו של 400i, השנייה בנוחותה היא של 4xx, והשלישי היא המודרנית שלהם עימה מגיע ה- 400se.

ניתן לחוש כי אחת המטרות של שינוי הקשת עם השנים, באה במקביל להוזלת דגמי ליין 400, במטרה להנגישן לקהל יעד הולך וגדל. עם השנים סדרה 400 שהתחילה את דרכה באמצע העשור הקודם במחיר MSRP מסדר גודל 500$ לצרכן, רואים ירידה מדורגת בתמחור במטרה להתחרות עם הסביבה, ולכן מחיר שהולך וירד עם השנים עם השקת דגמי 400 נוספים, עד הגיעה לימנו בהם זוכים למחיר בלתי נתפס של רק 150$ לצרכן, עליהם נכלל דגם 400se הנדון.

אי אפשר לעשות קסמים בתעשייה ובחומר, על מנת להנגיש את האוזניות מהליין הזה למחירים שיורדים עם הזמן כפי שראינו, החל מ 500$ ב- 2015 ועד ל- 150$ בלבד כיום, צריכים למצוא ברובד ההנדסי היכן ניתן לחסוך ולקצץ עלויות, כאשר הקשת היא אחד מהווקטורים שמסייעים להשגת המחיר הנדרש, באם השיטה מקדשת את המטרה וזה שלא לפגוע באיכות השמע.

האם זה אומר שהקשת לא טובה ? ממש לא. זה אומר, שהיא פחות נוחה משתי הקשתות האחרות, אבל בהחלט נוחה דיה לשמוש שוטף ובהתחשב בסגמנט המחיר של האוזנייה 150$, היא נוחה דיה ועונה על הדרישות. כי כמו תמיד, הכל זו שאלה של יחסיות. האם המוצר עושה בהתאם למחירו. אפשר גם לומר אחרת, לא ימצאו רבים ברשת שמדווחים על חוסר נוחות בעבודה עם הקשת העדכנית של hifiman. קרי זו לא תהיה הסיבה להימנע מהדגם הזה.

במעבר ל- engineering, מעת לעת hifiman מעדכנת את הטכנולוגיה בה היא עושה שימוש בדרייברים שלה. הדגם החדש 400seמכיל את הדרייבר האחרון באיטרציה שלהם בליין ה- 400 והוא שונה מקודמיו בהיבטים הבאים:

הוא מכיל מגנטים משני צדדיו ולא רק מצד אחד, ומכיל טכנולוגיה שהיצרן מכנה אותה stealth magnet, שכל מה שזה אומר, זה שהמגנטים שנמצאים בצד שבין הדרייבר לאוזן )יש גם מגנטים מאחורי הממברנה(, עברו ליטוש ועיגול חתך הפרופיל שלהם, על מנת להפריע כמה שפחות לגלי הקול, לעבור מהממברנה של הדרייבר לאוזננו.

הוספת המגנטים מהצד השני של הדרייבר מייצרת שני אפקטים שמשפיעים על הנתונים הטכניים של הדרייבר ועל האופי האקוסטי של האוזנייה:

תחילה צריכים להבין את הרקע ההיסטורי, שבמקור hifiman בחרה לעבוד עם מגנטים רק בצד האחורי של הממברנה, על מנת שלא לשים שום דבר שהוא obstructive בין הממברנה לאוזנו של המאזין, כדי שלא לשבש את הטווח הזה עם שום דבר חוסם. החיסרון בכך שהם הטמיעו מגנטים רק בצד אחד כאמור, הוא נצילות ורמות עוות. כשיש פחות שדה מגנטי, יש פחות מה שאוחז בממברנה ועוצר אותה (damping factor).

במעברה של hifiman להטמעת מגנטים משני הצדדים, שזה טרנד מודרני שלהם שהם החלו להכניס בכל הליין שלהם, מרמת בסיס ועד לדגמי הדגל, היא מחזקת את השדה המגנטי שאוחז בממברנה ומשפרת את אחוז העיוות, בשל הגדלת ה- damping factor, אבל מנגד היא שמה אלמנט שחוסם חלק מהטווח המרחבי שבין הממברנה לאוזנו של המאזין. התוצאה: ירידה בנצילות מאזור 93db/w/m לאזור 91db/w/m לעומת דגם 400 הקודם, מכיוון שחלק מהטווח מוסתר וסופג את הגלים ומונע את הגעתם לאוזננו.

כך או אחרת כל אלו הבדלים טכניים ברובד ההנדסי, שמעניינים יותר את הטכנוקרטים שביננו, אך פחות יעניינו את המאזין הנפוץ, שמה שתכלס מעניין אותו זו התוצאה הסופית -> איך הקופסא השחורה הזו מבחינתו נשמעת, regardless מאיך היא מיושמת וממומשת מבחינה טכנית.

עכשיו נעבור למתודולוגיה, הכיצד אנו מבצעים את המבחן וקובעים, האם המוצר נשמע טוב או לא. שוב נזכירה, כי זה ביחס למחיר. שהרי אין משמעות לדבר על טוב או לא טוב, באופן אמורפי. ישנה חובה לציין, טוב ביחס למחיר. אלו ורק אלו יקבעו את הצלחתו או כישלונו של מוצר.

להבדיל מסקירות המוניות כמקובל בתחום, אנחנו עובדים אחרת, מנסים להכניס כמה שיותר ידע מקצועי/הנדסי בתחום, כמה שיותר הבנה ברובד הפיסקאלי וההנדסי כהרחבה משלימה, וחשוב לא פחות, עם ליווי מקצועי של מוסיקאי מדופלם מהשורה הראשונה שיש להשיג בארץ. כלי אס בשרוול, כזה שלסוקרים אין כמותו זמין תחת היד. זה היתרון היחסי שלנו והוא הכל בזכות המוח היהודי.

אחד מסגל חבריי הקרובים ביותר הוא מאסטרו במוסיקה, מלווה מוסיקאלי של זמרות אופרה, פסנתרן, מקליט מוסיקה באולפנים, ומופיע עם מוסיקאים מובילים בארץ, בין היתר עם סולני התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בחור אינטיליגנטי מאד ממוצא רוסי, בן 62 כיום, ומצוי במוסיקה מילדותו ועד עצם היום הזה כקריירה.

כחובבי אודיו ומוסיקה רגילים שכמותנו, זה הכל טוב ויפה, אבל לנו אין אוזן (סנסור) שמחובר למרכיב אנליזה (מוח) שצבר מומחיות במשך 50 שנות קריירה בהאזנה מוסיקאלית מקצועית כקריירה, ואין לנו בהכרח כושר ניתוח הממצאים שהאוזן שלו שומעת. הוא יהיה אחד הפידבקים שילוו אותנו בבדיקות ובסקירות של האוזניות. הוא מלווה אותי שנים ומסייע בידי לבחור ציוד. זהו ערך מוסף כאמור שלרוב הסוקרים ברשת אין, ולנו פה בארצנו הקטנטונת יש.

עוד הערה היא טעות טיפוסית של התחום הזה ברשת, אי הבנה שבאמצעות EQ הכל משתנה מקצה לקצה. שכן אוזן האדם תופסת מרחב תלת מימדי או ראליזם של סאונד, על בסיס איזון ספקטראלי בין התדרים שהיא סופגת והפרש המופע של הגלים הפוקד את האוזניים בסדר הנכון, לכן לנסות ולנתח כל מני דברים מבלי הבנה שורשית

הכיצד אלו מתפקדים, משולה לבזבוז זמן. לפיכך אנו אנשים המתיימרים לעבוד באופן מקצועי ותחת ליווי מקצועי, נשים את האינטונציה הדיפולטית שעימה האוזנייה מגיעה בצד, היא אינה מעניינת אותנו, האינטונציה המקורית של אוזניות היא תמיד וללא יוצא מהכלל, לוקה בשגיאות וחסרונות, שנובעים בלית ברירה, ממגבלות הנדסיות פיסקליות ברובד המכאני הנדסי של החומר והדרייבר ממנו הן מיוצרות. כשמבינים את הביזנס הזה, מובן מדוע ישנה חובה לבצע קליברציה לכל אוזניה, זאת לפני שמתחילים להשתמש בה. רק אחרי ביצוע קליברציה כנדרש, העונה לתנאי שחזור אקוסטי תקין, משמע רסטורציה התואמת מציאות מוקלטת, רק אז אפשר לתת רשמים הכיצד האוזנייה מתנהגת. בלי אלו הסוקר מתייחס לדברים לא רלוונטים.

עוד נקודה שרבים מאיתנו שאינם מוסיקאים בקריירה ההשכלתית, אינם מודעים לה, זה שאי אפשר לשחזר מדויק משהו, שאין לו קיום במרחב הראלי. קרי, למוסיקה סינטטית אין מקור רפרנס להתייחס אליו, או למוסיקה שמבושלת 90% באולפן – שזו רוב המוסיקה המודרנית והטרנדית ששומעים. אין לה מקור אקוסטי טבעי, ולכן אין רפרנס התייחסותי לדעת מה זה מקור. למעשה, רק להקלטה של כלי אקוסטי במרחב הממשי, ללא שום עבוד או אפקט שמוסף עליו, יש משמעות של קיום בעולם הראלי, ורק היא יכולה לשמש בידנו כאבן בוחן השוואתי להתייחסות – האם מה שאנו משחזרים, אכן נאמן למקור או לא. אם למשל ניקח כלי נגינה כמו פסנתר, הוא כלי שנחשב למאד קשה לשחזור במערכות שמע בצורה מדויקת ונאמנה, בשל המורכבות ההרמונית של הצלילים שהוא מפיק, וכל סטייה קלה מהדיוק המקורי, קלים לאבנה. לכן פסנתר יכול לשמש לנו ככלי לבחינת יכולת רסטורציה של מקור. ואין טוב מפסנתרן שיודע בדיוק איך הכלי נשמע, והאם השחזור תקין או לא. כבר נעשה מובן לקורא הנבון, שהיכולת לדעת האם השחזור מדויק, יכול להתבצע רק עם הקלטות של מוסיקה אקוסטית, להלן מוסיקה קלסית. רק זו עדיין מנוגנת על ידי כלים אקוסטיים ללא התערבות של חשמל או עבוד מוסף להם, רק להם יש חתימת צליל במרחב האמיתי, שניתן לשחזרו ולהתייחס אליו כרפרנס.

נסו לשחזר גיטרה חשמלית עם דיסטורשן, זה לא מעשי, כי אין לנו מושג מה היה המקור. אין בעצם מקור. זה סינטטיקה של צליל שמקורו בכלי אלקטרוני. אפשר לשחזר אותו בכל צורה שנרצה, העיקר שנאהב את התוצאה, אך לעולם אין לה מקוריות ולכן אין רפרנס התייחסותי. אותו הדבר מוסיקה synt שנמצאת בכל ההקלטות המודרניות ביו טיוב. לאחר ההקדמה הזו, הכיצד לדעת האם מוצר משחזר במדויק את המקור, נצא לדרך, כי hi fidelity משמעו דיוק וזהות מקסימאליים. זו ההגדרה של המונח הזה. מי שמוותר על hi fidelity מחפש משהו אחר, הוא מחפש צבע שאינו זהה למקור. זה אינו תחום מקצועי כבר, ולכן אנו קטנים מלהתעסק בו, הוא פשוט לא מעניין אותנו. אנחנו אנשי hi fidelity ושופטים ובוחנים את התחום בהתאם להגדרות התחום.

בחזרה לסקירה: בעשור האחרון עלתה על פני השטח גישה מקצועית, שלוקחת את האוזניות, מודדת אותן, דוגמת את עקום ההיענות שלהן, בונה את הפרופיל, ולאחר מכן מבצעת השוואה רפרנסיאלית לעקומות מוכרות/מוסכמות, אחת מהם היא עקומת Harman , שאגב גם היא עברה איטרציות לאורך השנים. עקומה זו מקובלת כנקודת המוצא שלנו בכיול אוזניה, רק כנקודת מוצא ראשונית, ולאחר מכן ביצוע fine tune נוסף פרטני, על ידי מבחן האזנה קריטי. שוב, רצוי עם המאסטרו כשהוא מאזין ומסייע בידנו לתקן את התגובה בכל האוקטבות אחת אחרי השנייה, עד להגעה לאיזון טונאלי תקינים מהבחינה המוסיקלית המקובלת. כלומר שעקום ההיענות המכויל תואם במדויק את מה ששומעים באולם הקונצרטים. שחזור אחד לאחד. רק אז מתחילים לבצע את מבחני ההאזנה, במטרה להבין עד כמה האוזנייה מסוגלת לתת לנו את השחזור הראלי-אידאלי, ועד כמה היא סוטה ממנו. עד כמה היא מעוותת או קורסת בתחומים מסוימים, עד כמה היא מדייקת ומסוגלת לתת לנו רוחב פס וטווח דינאמי אפקטיביים.

כדי למדוד את האוזנייה לשמחתנו יש גוף תקני מקצועי )באוסטריה( שמנוהל על ידי מהנדס אקוסטיקה בתעשיית המוסיקה והאודיו, זה משמש כיועץ פיתוח מוצרים לחברות העוסקות בתחום האודיו והמוסיקה. הוא דוגם את רובן של האוזניות הפופולריות בשוק, או דוגם בנפרד דגמים ששולחים אליו מרחבי העולם, לצרכי מדידה תקנית. מדידות שלו לדגם הנדון מראות לנו את הממצאים הבאים עם super imposition - על רקע הסטייה מעקום Harman כרפרנס השוואתי:

פרופיל התיקון מפורט לפנינו גם, על מנת לישר את העקום מול עקומת הרפרנס Harman:

או בטבלה סדורה לתכנות:

לאחר יישום עקומת התיקון/פיצוי, העקומים מתלכדים כנדרש:

אנחנו בסקירתנו התחלנו את הכיול מנקודת המוצא של המומחה האוסטרי דלעיל, אך לאחר ניסוי וטעיה מצאנו כמה תיקונים קלים שנדרשו מצידנו, לפי מבחן האוזן, ולכן התיקון שלנו מעט אחר, הוא מביא לאיזון טונאלי נכון יותר לטעמנו מההיבט האקוסטי קלאסי, כפי שבוצע בסיוע אוזנו של המאסטרו, והגרף פיצוי שלנו נראה כך:

לאוזנו של כותב שורות אלו, האנרגיה הנוספת באזור 2khz מעט מוגזמת והיה מעדיף לראות db או שניים פחות, אך לאוזנו של המאסטרו שמודע לגילו 62 וההנחתה של הגבוהים בגיל כזה, האיזון הזה יוצא דווקא אידאלי מבחינתו. ולכן נמשיך את הבחינה עימו.

שינוי נוסף שבצענו הוא בטווח של 2 וחצי האוקטבות הראשונות, עקום הפיצוי של Harman מעט שונה ממה שבחרנו בו, כאשר בתמצות ההבדל: אצלנו התחלה מוקדמת יותר (קרי גבוה יותר ) בהטמעת low shelf filter , אצלנו כבר מ- 120hz במקום 105, בליווי הוספת DB אחד לפילטר shelf ב- 120, והפחת db אחת מהפילטר שב- 34hz. כלומר חיזוק הבאס העליון (אוקטבה 2 ו- 3) על חשבון הבאס התחתון (אוקטבה 1). אלו נמצאו על ידי אוזני המאסטרו וגם אוזני שלי בתמימות דעים, כמשחזרים נכונה ומדויק יותר את התכונות האוקסטיות של אולם הקונצטרים הנפוץ, ומביאים לאיזון טונאלי ראלי יותר, ביחס לעקומת הרמן שהובא כרפרנס לאוזניה זו.

חובה להסביר, שבכל אוזניה זה אחרת, שכל אחת מחויבת לעבור קליברציה פרטנית משלה, ובהתאם לאוזננו שלנו, היות וכל אחד מאיתנו סובל מהנחתת תדרים שונה מעמיתו, במיוחד בגילאים מבוגרים יותר ובמיוחד בין גלאים צעירים למבוגרים, וההנחתה בתדרים הגבוהים שמהם מבוגרים סובלים יותר.

אפשר כמובן למטב את הכיול שבצענו וככל שנשקיע בכך יותר שעות, אך תמיד, הדקות הראשונות לפי עקרון הפרטו, כבר משיגות בידנו את עיקר ההשפעה והתוצאה, כך שכבר אחרי כיול ראשוני זה, כנראה השגנו את עיקר הדיוק הדרוש, וזה מספק אותנו די והותר לצרכי הסקירה הנוכחית, כמו גם ההבנה, האם האוזנייה הנדונה מוצלחת ואפשר להמליץ עליה.

לאחר השלמת הקליברציה דלעיל וביצוע מבחני האזנה באמצעות שימוש ביצירות: קונצרט לפסנתר 21 של מוצרט,בביצוע של Yeol Eum Son,בתחרותTchaikovsky Competition-Piano Round II, Phase II 2011 (אגב לא רק ביצוע מדהים, אלא הקלטה מאד איכותית שהשיגו באותה תחרות ואותו אירוע שנערך ברוסיה), כמו גם שימוש בדגימת הקלטה איכות נוספת, פס הקול מהסרט demolition man באיכות מקור (אורקסטרה קלאסית כמובן בהקלטת רפרנס מארה"ב של אולפני הסרטים, זהו סגנון נגינה קונטרסטי ואגרסיבי על מנת לגוון לעומת ההקלטה הקודמת).

לשמחתי ושלא להפתעתי הצלחנו להתרשם לחיוב מהאוזניות הללו.

האוזנייה מספקת דיוק טונאלי מוצלח אחרי הכיול, מבלי לאבד פוקוס או לקרוס כתשלום עונש על הרחקתה מעקום ההיענות המקורי שלה – זוהי נקודת תורפה ידוע ומוכרת בלא מעט אוזניות, אשר מקשה על ביצוע כיול רהוט עבורן. זהו אגב אחד מהיתרונות ההנדסיים של טכנולוגית planar magnetic , היא מאד גמישה לעיצוב ושינוי הצליל, כך שלמרות הוספת או הפחתת ערכים משמעותיים מעקום המוצא, הן לא נכנסות לעוות בשל כך. משהו שאוזניות רבות, במיוחד מבוססות דרייבר דינאמי, אינן מסוגלות לספוג.

לכן השגנו לא רק איזון טוב מבחינה טונאלית כאמור לעיל, ששמר את המאפיינים המרחביים והספקטרליים של האווירה המוסיקלית כמצופה מאולם קונצרטים, להלן שחזור מקור מדויק ראלי, אלא, שגם רמת האוויר (היכולת לטפס בגבוהים ברמת ניקיון מספקת) הייתה לא רעה ומצויה בטווח העליון של סגמנט מחיר זה, נזכורה, 150$ בלבד. ברמת המחיר הנדונה 150$, אוזניה זו ככל המסתמן לנו, וכמובן במלוא הזהירות המתחייבת בעיסוק בתחום, כמו בכל תחום, משמרת את רוב תכונותיהן האקוסטיות של טכנולוגיית planar magnetic , שמשמעותה רמת עוות נמוכה, רוחב פס גבוה, לצד העדר פשרות גדולות או ניכרות לעין, בטח לא בטווח המחיר האמור. שכאמור הכל חייב להיבדק הרי באופן יחסי, לקבוצה וסגמנט תקציב. להערכתנו המשותפת, לא נצליח למצוא בשוק כיום, אוזניה במחיר זהה = 150$ (נכון לעת כתיבת שורות אלו אוקטובר 2021) שתעשה את השחזור האקוסטי בצורה מדויקת או איכותית יותר מהאוזנייה הנבחנת, ולכן את מבחן התמורה למחיר היא עוברת בהצלחה רבה, שזו הרי מטרת העל של הסקירה בסופו של יום. ב- 150$, קונים או לא קונים ?

למותר לציין שתכונתו של המותג hifiman מאז ומתמיד היתה, כשחקן קטן וחצוף המנסה להוריד גדולים מהפודיום ולזכות בנתח שוק על חשבונם, שהוא פועל באסטרטגיה של מתן התמורה הגבוהה ביותר לכסף שהוא מסוגל לה, לכן לא מפתיע אותנו שדגם 400se ממשיך את אותה מגמה ואינו סוטה ממנה. אנו סבורים שלא יתאפשר בידנו למצוא אוזניה אחרת regardless of brand or technology type, שתצליח לנצחו במחיר כזה. יהיו אולי קרובות, אך לא טובות יותר. שזו המסקנה הפרטית הכי חשובה בנושא. איך היא ביחס למחיר והאם כדאית לרכישה, והתשובה היא שכן.

**בהתייעצות עם המומחה המוסיקאלי ששמע בחייו עשרות אלפי שעות מוסיקה, בהופעה חייה, בשחזור אודיו, ובאולפני הקלטות, הוא גורס דווקא אחרת: שלא צריכים אנו לתרץ מחיר, כפונקציה לאמידת רמתו של המוצר, והאמת שלא מעניין אותנו מה השקולים של היצרן בבואו לתמחר את המוצר בסגמנט כזה או אחר. מבחינתו, או שהמוצר מוצלח וטוב ללא תלות במחירו, או שלא. הוא אהב את האוזנייה הזו, ומבחינתו היא משחקת במגרש של גדולים יקרים ממנה בהרבה.

מה שלדעתו מאפשר בידה של האוזנייה לשחק במגרש של הגדולים, הוא שאין באוזניה זו הלכה למעשה, שום דבר שמפריע בה או מקלקל את הצליל, וזהו הישג מרשים בתחום שחזור המוסיקה, משום ששחקנים רבים מדי, גם יקרים, יודעים לא אחת להביא תכונה שלילית במוצר ואשר מקלקלת את הצליל, ופוסלת אותם על הסף.

יש לשים לב כי האוזנייה הזו, כמו מרבית האוזניות מבוססות planar magnetic (למעט סייג לכמה דגמים חדשים שנכנסו לאחרונה) יחסית אינה נצילה ומחייבת לשדכה למגבר אוזניות ייעודי, על מנת להגיע עימה לא רק לעוצמת שמע מספקת, אלא גם על מנת להבטיח שליטה מלאה בדרייבר ויכולת להרים את עקום התגובה באוקטבות הנמוכות (באסים) כפי שעשינו ברמה נאותה וללא clipping. ללא אספקת הכח הדרוש, האוזנייה פשוט תתקמפרס, עשויה להכנס לדיסטורשן (בגלל המגבר החלש שהוא האשם), כמו גם לא תגיע לעוצמת שמע שתספק אותנו. אז יש לקחת זאת בחשבון ולהבין, שכשנכנסים לעולם האיכות בתחום המוסיקה, כשמשתמשים באוזניות פחות נצילות כמו זו שלפנינו, אין להסתפק רק באוזניות, אלא יש לדאוג לשדך מגבר אוזניות ייעודי ראוי. במקרה של הדגם הזה ולמיטב ניסיוני בנושא, רצוי מגבר חזק – המלצתי מעל 1watt ב- 32ohm. אפשר גם עם פחות, אך הפשרה תורגש.

נקודות חולשה: א. אמנם הקשת של האוזנייה פחות מאידאלית, אך כמי שישבו עם הקשת הזו במהלך המבחן של 400se במשך שעות רבות ברציפות, מתרגלים אליה והכל עובר בסדר.

ב. האוזנייה מחייבת שימוש במגבר אוזניות ייעודי חזק (תוספת עלות נוספת, ובתקציב כזה זול, לא כולם רצים לרכוש מגבר בנוסף).

ג. הכבל המסופק עם האוזנייה עשוי להיות קצר מדי לחלק מהמשתמשים, שאצלם נקודת החבור למגבר רחוקה יותר, מקרים שכאלו יצריכו הצטיידות בכבל אוזניה צד ג' ארוך יותר.

נקודות חוזקה: 1. אוזניה המאפשרת להגיע לקליברציה מלאה ללא תשלום עונשין, היא מתמסרת ליד המכייל ללא כל בעיה או קושי, ומאפשרת הגעה לאיזון טונאלי תקין, שמשחזר את המציאות שהוקלטה אחד לאחד. לא דבר ברור מאליו, לא בתקציב כזה.

2. רמת עוותים מאד נמוכה, אחת הנמוכות בתחום, שאינה מפתיע אגב, משום שזוהי תכונה אינהרנטית של טכנולוגיית planar magnetic.

3. רוחב פס טוב מאד בקטגוריית מחיר זו, שמשמעותו ירידה ראויה באוקטבה הראשונה לצד עליה מספקת עם מתן אינפורמציית אויר באוקטבות הגבוהות. משהו שלא מקובל להשיג באוזניות דינאמיות במחיר מקביל.

אוזניה זו היא מוצר entry level של היצרן hifiman. מכובד מצידו להשיג כזו רמה במוצר הכניסה.

לאודיופיל הצעיר/מתחיל או בעל התקציב הצנוע, אוזניה זו מהווה טעימה ראויה ומזמינה לסגנון ש- hifiman יודעים להביא, וחשיפה לטכנולוגית planar magnetic שהיצרן הנדון מתמחה בה.

סכום הסקירה בשורה אחת: מוצר מומלץ שמחייב מגבר ייעודי חזק. בלעדי המגבר, חבל על הזמן. מחירה של האוזנייה בישראל, מחיר לצרכן כולל מע"מ, הוא 695 ₪ והיא הזולה ביותר בליין של מותג זה.

מה הלאה: בשבוע הבא אנחנו בלי נדר, נשאיל את הדגם הבא בליין היצרן, את ה- sundara, וננסה לראות בתג מחיר 350$, מה היצרן hifiman מסוגל להביא לנו, מה הוא מסוגל לשפר לנו לעומת דגם הכניסה. נבחן את השיפור גם באופן יחסי ל- 400se שדגמנו אותו היום, ביחס לדגמי 400 נוספים שבידנו, ונשכילה ביחד.

**האקזמלפר 400se הושאל באדיבות היבואן ירון צור ותודה לו מצד הקהילה. שמחנו להיעזר בו. מי שמעוניין להתרשם בעצמו ו/או להזמין, אתר היבואן הוא:

https://www.bambit.co.il/collections/headphones